בחודש שעבר שב לארץ תת-גונדר ישראל רום, ראש מינהל טכנולוגיות בשב"ס, מפגישה עם ראשי שירות בתי הסוהר הקנדי.
שב"ס הקנדי CSC - Correctional Service of Canada נחשב לאחד הארגונים המתקדמים בתחום הכליאה
בעולם, אך במהלך הביקור הופתע גונדר רום לגלות שהתעניינותם של הקנדים בארגון הכליאה הישראלי, בניסיונו ובמקצועיותו, גדולה בהרבה מששיער.
"התברר שיש להם הערכה גבוהה מאוד לפעילות שלנו.
זו מחמאה גדולה כשהיא מגיעה ממדינה כמו קנדה, המובילה בתחומי הכליאה".
הקנדים התעניינו, איך לא, בטיפול באסירים ביטחוניים.
בשל ההסלמה בטרור העולמי, ראה רום בהתעניינותם נושא רלוונטי, עד לרגע ששאל כמה אסירים ביטחוניים מוחזקים בבתי הכלא בקנדה.
"אחד", ענו הקנדים בכובד ראש, וכך שוב נתגלו הפרופורציות האמיתיות בנושא העתיק של ישראל מול כלל העולם - מה אנחנו חווים ומה הם...
שדרוג טכנולוגי ומקצועי הקשרים של שב"ס עם ארגוני כליאה בינלאומיים, הרואים בו עמית מקצועי בעל  השראה ללימוד ולשיתוף פעולה, יכולים ללמד על הדרך שעשה הארגון בשישים שנות המדינה:
מכמה מבני 'טיגרט' שהותיר אחריו המנדט הבריטי ועד להקמת מינהל טכנולוגיות, הגוף האחראי על יישום ושדרוג טכנולוגיות מתקדמות בכל תחומי הפעילות של הארגון; מסוהרים עם משרוקיות, עמוסים בצרורות כבדים של מפתחות ועד ליומני שליטה מבוקרים ומאובטחים, מגובים בטלוויזיות במעגל סגור ובמצלמות באגפים;
מהעברת נתונים בטלקס ועד למערכת "קידמה", השולטת בכל משאבי הארגון בו-זמנית; מהתנהלות של 'כיבוי שריפות' ועד לקביעת תכניות רב-שנתיות ליישום טכנולוגיות מתקדמות לשמירה ולאבטחה.

ההחלטה על הקמת מינהל טכנולוגיות ביולי 2008 הייתה פרי השקפתו ותפיסת עולמו של הנציב, רב-גונדר בני קניאק, המאמין כי יש להשקיע בכל מקום שבו הטכנולוגיה יכולה להעצים יכולת מבצעית והרואה בשב"ס ארגון מודרני, חכם, המשדרג עצמו ללא הרף מבחינה טכנולוגית ומקצועית.
לכאורה, מדובר על איחוד שתי מחלקות שעסקו במידע ובתקשוב, אבל הגדרתן מעתה כמינהל במסגרת המבנה הארגוני של שב"ס, משקפת באופן ברור את הגידול המשמעותי בהיקף פעילותן.
למעשה, שב"ס נמצא בעיצומה של מהפכה, מתוך הכרה שטכנולוגיה היא כלי משמעותי ורב-כוח בדרך להשגת יעדי הארגון.
כמות המידע המצטבר במערכות שב"ס הולכת וגדלה מיום ליום וכל בעל תפקיד זקוק לו.
המידע הזה יהיה זמין ויגיע לכל עובד באותו רגע ממש, מעובד בהתאם לצרכים המיוחדים של כל אחד - בין אם הוא איש 'נחשון' הנוהג ברכבו או סוהר במתקן המתעדכן במחשב כף-יד.

מערכי זיהוי והתרעה

שב"ס ללא ספק, עומד בפני משימות ואתגרים לא שגרתיים, בהשוואה לארגוני כליאה מקבילים בעולם.
בשנתיים האחרונות הכפיל הארגון את גודלו וכיום שוהים במתקניו 24 אלף אסירים, מהם 9,000 אסירים ביטחוניים ו 15,000- אסירים פליליים.
מספר הסוהרים גדל בשלוש השנים האחרונות מ- 3,000- ל- 8,000  ומספר לוחמי 'נחשון' המופקדים על ניוד אסירים
 גדל מ- 180 ל- 860 לוחמים.

קווי ההיסעים של היחידה הזו בלבד כוללים שני ביקורים יומיים לפחות בכל תחנת משטרה וב 24- בתי משפט. כ 1,500- כלואים מנוידים מדי יום. אומר רום: "היה ברור שאם רוצים להגביר את רמת הביטחון, לקיים משמורת נאותה ולנהל ארגון שצמח לממדים מרשימים, הכלי העיקרי הוא הטכנולוגיה". עלותה של "שר הטבעות", התכנית הרב-שנתית של מינהל טכנולוגיות לשדרוג המערך הטכנולוגי בשב"ס, מגיעה לעשרות מיליוני דולרים. הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים כוללים, בין היתר, מערכי צילום והתרעה סביב החומות, כמו מצלמות יום, גלאי תנועה (לזיהוי והתרעה), מצלמות ומשקפות להדמיה תרמית (המסייעות לזהות דמות בלילה באמצעות חום הגוף, גם בסביבת ערפל, אבק ועשן), ועוד. האמצעים הטכנולוגיים האלה כבר מיושמים סביב חומות בתי הסוהר. "אולי לא נוכל להגביה את החומות, אבל בהחלט נוכל לזהות ולאתר כל מי שמתקרב אליהן, כמו גם חפצים שהונחו בקרבתן או כאלה הנזרקים בניסיון להגיע אל מעבר להן".

אזיק אלקטרוני

"הטכנולוגיה בשירות שב"ס מאפשרת לארגון כמו שלנו, שאחראי על משימות ביטחוניות מורכבות, זמינות ויחס עלות-תועלת גבוהים.
אנחנו מתכוננים, למשל, להרחיב ולייעל את השימוש באזיק האלקטרוני.
בניסוי שייערך בקרוב ייבחן לראשונה השימוש באזיק זה בתוך הכלא.
האזיק יוצמד לאסירי כלא 'צלמון' בעיקר על מנת לסכל ניסיונות בריחה, אך גם על מנת לבחון את יעילותו ככלי התרעה לקרבה מסוכנת מדי לסוהרים או בין אסירים".
ניסוי ההדגמה בכלא 'צלמון' נחשב חדשני מבחינת ההיקף, הפיקוח והניטור של תנועות, מגבלות ופעילויות האסירים.
 "אם הניסוי הזה יצליח, קרוב לוודאי שניישם את הטכנולוגיה הזו בכל בתי הסוהר".

במהלך 2010 יוכנס האזיק האלקטרוני לשימוש גם ברכבי יחידת 'נחשון' ויסייע לאנשי שב"ס לזהות מי נמצא ברכב, מהו כיוון נסיעתו והיכן נמצאים האסירים לאחר שירדו מהרכב (בתי משפט, בתי חולים ועוד). באמצעות משדר הכולל ג'י. פי. אס GPS וטכנולוגיית סלולר, ניתן יהיה לפקח על כל תנועה של אסיר, גם מחוץ לבית, כולל איתור ודיווח מיידי על כל ניסיון להסרת האזיק. זיהוי ופיקוח ביומטרי אמצעי טכנולוגי נוסף שאמנם אינו מחליף את הזיהוי האנושי בשער, אך לעומת זאת יכול להבטיח,  למשל, זיהוי ברור יותר של אדם בעל שם דומה, מראה דומה או נתונים דומים, הוא הפיקוח הביומטרי. באמצעותו, נערך זיהוי ואימות על פי מאפיינים פיזיולוגיים-אישיים של האדם כמו תווי פנים וטביעת אצבע. הפיקוח הביומטרי מופעל בינתיים רק בכלא 'מעשיהו'. "כבר קרה לצערנו שאדם שוחרר בשל טעות בזיהויו. הפיקוח הביומטרי נועד למנוע מקרים כאלה. במהלך 2009 תושלם המערכת לזיהוי ביומטרי בכל בתי הסוהר ובתי המעצר. המטרה שלנו היא שהחל מ- 2009 לא יצא אדם מבית סוהר או מבית מעצר מבלי שזוהה באופן ודאי באמצעות הזיהוי הביומטרי". השאיפה, אומר רום, היא להגיע גם ליישום מערכת טלפוניה לשירות האסירים, שבעתיד תופעל אף היא באמצעות זיהוי ביומטרי. המטרה היא מניעת פשיעה המתבצעת מתוך הכלא. מדובר על מערכת אוטומטית שתתריע בפני מקבל השיחה שהמתקשר אליו הוא אסיר. כך ניתן יהיה למנוע אפשרות של איומים מצד אסירים על אזרחים, כמו אסירים מארגוני פשע שאיימו על קרבנות, או אסיר שחמד לו לצון והזמין פיצה לבית ראש הממשלה.

"אם בתחילת השיחה תופיע הודעה המזהה את המתקשר כאסיר בכלאו, יוכל הנמען להחליט מיד האם להמשיך בשיחה או לנתקה".

איתור סמים ואמל"ח

האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים יעילים גם לאיתור סמים והחדרת אמל"ח.  "בעוד הקנדים מתעניינים ביישומי האזיק האלקטרוני אצלנו, אנחנו מתעניינים בטכנולוגיות שלהם לזיהוי סמים וחומרי נפץ, על בסיס מריחן. זהו מכשיר שמזהה חלקיקים של חומר באמצעות קרינה ומסוגל לאתר בבירור שרידי סם או חומרי נפץ". במסגרת תכנית "כלא נקי" להתמודדות עם הברחת סלולר ואמל"ח לתוך בתי הכלא, יופעל ניסוי-דמי ביטחוני בכלא 'עופר' וניסוי נוסף לזיהוי סמים בכלא 'כרמל'. "ב'כרמל'", מספר רום, "נפעיל טכנולוגיות של מריחנים, שיקוף ברנטגן, גילוי מגנטי, זיהוי באמצעות בעלי חיים ושימוש במכרסמים". ב'עופר' ההתמודדות היא עם הברחות סלולר. "במסגרת הניסוי יופעלו טכנולוגיות חיפוש מתוחכם ומתקדם ואיכון אלקטרוני מגנטי - מערכות המאתרות סלולר בפעולה. להערכתי הניסוי הזה יעורר התעניינות בינלאומית, בשל הטיפול הכולל בבעיה".

עבודה מרחוק
התכנית הבאה במינהל טכנולוגיות לשליטה ועבודה מרחוק נוגעת לכל עובדי שב"ס.
 "הפכנו בשנים האחרונות לארגון דינמי הפועל בכל שעות היממה בכל מערכותיו.
אנחנו מתכננים להפוך את רשת שב"ס לרשת גלובלית ומקושרת לכל העולם.
במסגרת זו נאפשר לאנשי הארגון לעבוד גם מחוץ למשרד, מהמחשב האישי בבית ואף באמצעות הסלולר.
מדובר בכל עובד, החל מלוחם 'מצדה' שמבצע מעקבים אחרי אסירים בורחים, עבור במפקח על עבודות שירות, הסוהר שעוסק בספירת אסירים וכלה בשליח שב"ס השוהה בחו"ל.

מצד אחד, אנו בונים היום מנגנונים להגנת רשת שב"ס אבל מצד שני, מאפשרים גמישות וניידות, עבודה מהשטח, בדיוק כמו בעולם העסקים". בכל מקום שבו יכולה הטכנולוגיה לשמש תחליף למשאב אנושי או להעצים את יכולותיו, אומר רום, שם מעוניין שב"ס להשקיע. "באמצעות המשאבים שאנחנו משקיעים בשנה הקרובה, עתידה ישראל לתפוס את מקומה כאחת המדינות המתקדמות בעולם, המיישמת טכנולוגיות חדשניות בארגון ביטחוני כמו שב"ס".

צילום: הפקות שב"ס

מאת: עין-יה גבע
צילום: משה שי