לפני כשנה נוסף לכלא 'דקל' בבאר שבע אגף חדש - בית המעצר באילת, שעבר לשירות בתי הסוהר מידי המשטרה.
למרות המרחק הפיזי, עובדים הכלא ובית המעצר בכפיפה אחת המעבר לשב"ס פתח עבור העצורים בבית המעצר באילת דף חדש בתנאי הכליאה, והם נהנים בו מתנאים משופרים.

בכל תא יש מקלט טלוויזיה וקומקום חשמלי והארוחות, על פי עדותם, טעימות ונדיבות יותר.
המתקן שופץ והחזות הפיזית שלו טובה בהרבה מבעבר.
מפקד בימ"ר אילת, כלאי שאול אוקנין, מציג בגאווה בלתי מוסתרת את תאי המעצר ומספר בסיפוק על נוהלי הסדר והמשמעת שהוא וצוותו הנהיגו: העצורים נדרשים לעמוד בספירה, ויש ארבע ספירות ביום, שיחות טלפון נערכות רק בזמנים מוגדרים ועל העצורים לנקות ולסדר את החדר מדי בוקר, שלא כבעבר.
באופן כללי מונהגת בבית המעצר יותר משמעת והצבת הגבולות ברורה יותר.
 "יש לי 85% תפוסה", אומר שאול אוקנין, "ו 40%- מהעצורים הם אילתים.
היתר הם סודנים, בני מיעוטים, שב"חים ואנשים שאינם גרים באילת".
סגנו, רס"מ קלמנט ברנס, תושב אילת המשרת 22 שנים בשב"ס, מוסיף כי יש אנשים שחושבים שבשל הריחוק של אילת ממרכז הארץ, הם יכולים לבצע עבירות ולא להיתפס. "הם טועים בגדול", הוא אומר.
הסיבות למעצר בבימ"ר אילת רבות ומגוונות, בהן סמים, אלימות ומעשים מגונים.
מדי שבוע לפחות שניים מבין העצורים מועברים לבית חולים פסיכיאטרי על פי צו שופט.
משך המעצר נע מיום אחד ועד חודש שלם, כאשר דיוני בית המשפט מתארכים. "ממוצע זמן המעצר", מספר אוקנין, "הוא כשבועיים, עם כל מה שכרוך בזה".
כמובן שכל עצור זכאי לטיפול רפואי לפי הצורך, ויש כאלה הזקוקים להשגחה רפואית קבועה.
על כך אחראי חובש המועסק בבית המעצר שמונה שעות ביום. כשהוא איננו, נעזרים בשירותי בית החולים יוספטל באילת.
להעברת העצור לבית החולים נדרש צוות ליווי, מה שמקשה על מילוי המשימות השוטפות שתוכננו מראש.

העובדה שבית מעצר אילת מרוחק מכל מקום ישוב מכתיבה כאן את סגנון העבודה.
צריך לפתור לבד בעיות, מכיוון שאי אפשר להיעזר ביחידות סמוכות. פשוט אין כאלה.
לכן, הצוות של בית המעצר משמש גם יחידת ליווי בכל המרחב שבין אילת לבאר שבע, ממש בסגנון של יחידת נחשון.

"הגיבוי והסיוע שאנחנו מקבלים ממפקד כלא 'דקל', גנ"מ סימון אליקשוילי",

מסביר שאול אוקנין, "מאפשרים לנו לבצע את כל המשימות על הצד הטוב ביותר.
גם מפקד המחוז, גונדר אלי גביזון, לא חוסך מאתנו דבר. הוא נענה לבקשותינו, מגיע כל חודש לביקור ומגלה הבנה רבה לבעיות המיוחדות שלנו".
"המקום הכי קרוב אלינו", אומר קלמנט ברנס, "הוא כלא 'נפחא', שנמצא במרחק שעתיים נסיעה.
זה יוצר קושי, אבל אנחנו יודעים להתגבר עליו".

שיתוף הפעולה בין בימ"ר אילת לבין תחנת המשטרה באילת משביע את רצון שני הצדדים ותורם לאווירה נעימה.
זו לא רק הסמיכות במבנה, אלא גם תחושת ה'ביחד' שנוצרת בעקבות שירות במקום מרוחק ומבודד.
 "כשרכב שלנו מתקלקל בכביש הערבה, המשטרה שולחת רכב חילוץ, וכשלהם חסרים שוטרים - אנחנו לרשותם", מסכם אוקנין.