כלא 'דקל' בבאר שבע משדר סדר, ניקיון, משמעת והצבת גבולות ברורים ל- 1005  האסירים הפליליים המאכלסים אותו. הסגל שם דגש על איכות הכליאה ועל ליווי האסירים במהלך שהותם בכלא, בדרך לעתיד טוב יותר.
מחויבות המערכת היא לנצל את זמן הכליאה של האסירים כדי להעלות את ערכם בעיני עצמם, להקנות להם ערכים נורמטיביים ולשקם אותם מתוך תקווה שאחרי השחרור 'יחליפו דיסקט' וישתלבו בחברה.

בכלא מושקעים כאמור משאבים רבים בחינוך "אנחנו מחויבים, כארגון, להעמיד לרשות כל אסיר כלים לשינוי הרגלי חיים וכך לעודד אחרים ללכת בדרך זו"

ובטיפול. גנ"מ סימון אליקשוילי, מפקד הכלא: "אני זוכר תמיד שאחרי תום תקופת המאסר אני צריך להחזיר את האסירים לחברה, ולכן אני מחויב לתת להם כלים, שיעזרו להם להיקלט היטב בחוץ".             ביקוש ללימודים ב'דקל' שוהים אסירים אחרי משפט וכ-120 עצורים עד תום ההליכים. הכלא מחולק לשלושה אגפים: אגף 'נ"ס' - נקי מסמים, אגף 'לש"ם' - לשומרי מצוות, שגם הוא נקי מסמים, ואגף "מגש" - גמילה ושיקום. בכל אחד מהאגפים מתקיימות פעילויות טיפול מגוונות ויש תעסוקה שוטפת לאסירים במרכז היצרני שבו פועלים מתפרה, מחלקת זיווד ואלקטרוניקה, מפעל 'נועם אורים' וכריכיה.

"כמחצית מן האסירים מועסקים ורבים משתתפים בפעילות של מרכז החינוך, שבו מוקנית השכלה ברמות שונות למתחילים ולמתקדמים, אפילו הכנה ללימודים באוניברסיטה הפתוחה", אומר אליקשוילי.
ללימודים הלא פורמאליים, המתקיימים בשעות אחר הצהריים, יש ביקוש רב.
כיתת המחשבים מעוררת עניין לא מבוטל וכך גם המדרשה, בה פועלות שלוש כיתות יהדות.
 "אנחנו מחויבים, כארגון, להעמיד לרשות כל אסיר כלים לשינוי הרגלי חיים וכך לעודד אחרים ללכת בדרך זו".
סימון מודה שהוא מתרגש בכל פעם שאסירים מקבלים תעודה עם סיום שנת לימודים. "זה מעיד על רצון ורומז על הצלחה בעתיד".
"הטיפול בעצורים", הוא מסביר, "הוא הרבה יותר בעייתי מהטיפול באסירים. העצורים מגיעים לכלא לראשונה בחייהם וחוטפים הלם ממקום כל כך לא מוכר.
התקופה הראשונה שלהם בכלא קשה להם וקשה לנו, וזה מחייב אותנו להיות רגישים עד שישתלבו".
מצבת האסירים בכלא 'דקל' הכפילה את עצמה בארבע השנים האחרונות: מ 550- אסירים ל- 1,005 , ואף נוספו למתקן מבנים חדשים. הגידול המספרי והפיזי מאלץ את אנשי הסגל להתאמץ יותר, אך למרות הכול, זכה הכלא  לאחרונה בפרס הנציב והגיע למקום הראשון בשב"ס מבין שלוש יחידות מצטיינות.
הפרס ניתן ל'דקל' עבור התנהלות בתחום הביטחון, כוח אדם, חזרה מחופשות, תחזוקה ובשכלול כל הפרמטרים.
מוקד לזימון תור לביקור דבר לא קורה מאליו בכלא 'דקל'. הכל תוצאה של תכנון יסודי וביצוע מדוקדק.
מתחם הכלא - תאי המאסר, החצרות, השטחים הציבוריים ואזור המנהלה - נקיים ומסודרים ונראים כחדשים.
סימון אליקשוילי עורך בכל שבוע סיור מטה ברחבי הכלא, כולל בתאים, שמטרתו לראות הכל, לבדוק הכל ולטפל כראוי בכל הטעון טיפול.
יש שלושה דברים שהמפקד מקפיד עליהם במיוחד, כפי שהוא עצמו מעיד: סדר, ניקיון ומשמעת.
וזה מצליח.
חידוש שהונהג לאחרונה בכלא ונמצא בשלב של ניסוי, כבר זוכה להדים מצוינים.
 "על פי הנחיית נציב שב"ס", מסביר אליקשוילי, "אנחנו מחויבים לתת שירות טוב לאזרחים שבאים לבקר אסירים
ולחסוך מהם את זמן ההמתנה הארוך מאוד, שהגיע לממוצע של שעתיים וחצי".
הפתרון שנמצא עבור המבקרים בבתי הכלא הדרומיים 'דקל', 'אוהלי קידר' ו'אשל', בהם שוהים סך הכל כ 3,000-
אסירים, הוא הפעלת מוקד לזימון תור.
מבקר יכול להתקשר מראש ולהודיע על מועד הביקור הנוח לו, כל פרטיו נרשמים, הוא מזדהה בכניסה למסוף
המבקרים בכלא וממתין רק כחצי שעה עד לכניסה.
"זהו שיפור משמעותי שמקל מאוד על המבקרים וגם עוזר לנו להתנהל בצורה מתוכננת", מצהיר אליקשוילי.
פעילויות חינוכיות ותרומה לקהילה קצינת החינוך בכלא 'דקל', רס"ר אביב טפר, רואה את תפקידה בכלא כשליחות. "מעבר להקניית כלים ושימוש במתקנים, אני מטה אוזן קשבת", היא אומרת. כלא 'דקל', לדעתה, הוא הוכחה שאפשר לעשות דברים אחרת ולהקנות לאסירים ראייה שונה של החיים.
מניסיונה היא קובעת, שמידת הנכונות של אסיר להשתלב בפעילות מרכז החינוך, מרמזת על הסיכוי שלו להשתלב בחברה לכשישתחרר. "כקצינת חינוך", היא מסבירה, "אני לא מהווה גורם מאיים עבור האסיר, לעומת העובדים הסוציאליים, שיכולים להשפיע בהחלטות לגבי מסוכנות וחופשות".

הפעילות החינוכית בכלא, הכוללת חוגי מוסיקה, אמנות ותרפיה באמצעות דרמה, מעניקה אווירה יותר פתוחה למקום, למרות הגבולות המתבקשים. את מרכז החינוך, בראשותה של ראש תחום חינוך אורנה בן-טל, מפעילות חמש קצינות חינוך וקצין חינוך אחד, להם מסייעים ארבע מורות אזרחיות וסוהר ביטחון קבוע, תומר כהן. יש פעילויות חינוך המתבצעות במרכז החינוך, אחרות מתקיימות באגפים, והן כוללות סדנאות, חוגים, ימי הווי, הופעות, כנסים ויריד ספרים. טפר מספרת בגאווה בלתי מוסתרת על פרויקט 'כוכב נולד' הנערך בכל קיץ בקרב אסירי שב"ס, ובו תמיד מנצח הנציג של כלא 'דקל'. טפר: "יש לי מרחב פעולה רב ומגוון הודות למדיניות של הכלא, המכירה בערכן של הפעילויות החינוכיות.

למשל, האסירים מקימים עכשיו גן פסלים לזכרו של הסוהר אבי מימרן שנהרג בתאונת דרכים, יש פעילות התנדבותית של סוהרים בבית אבות ובקרוב יתקיימו גם פעילויות של אסירים בבתי קשישים, וגם - אסירים מטפלים בילדים עם צרכים מיוחדים החוסים במוסד 'עלה נגב'. 
כך יוצרים אצלם התנהגות חיובית הנובעת מן התחושה שיש מישהו יותר חלש מהם, שזקוק להם.
כך מתפתחת אצלם ההבנה בצורך של תרומה לקהילה".
לפני שהצטרפה לשירות בתי הסוהר, עבדה אביב עם נפגעי נפש ונוער-שוליים, וכך רכשה רקע מקצועי להצלחתה בכלא 'דקל'.
"אני רואה את האדם מעבר לעבירה, וגם כשאני יודעת את הסיבה לכליאה - היחס שלי לאסיר לא משתנה".
"אני אמורה לראות ולדעת הכל על כל אסיר שבטיפולי, ולכן אני עובדת אתם במישורים שונים", אומרת כלאי עדי וינר, אחת מ 16- העובדים הסוציאליים בכלא.
לפני שהגיעה ל'דקל' עבדה עדי בבתי הכלא 'אשל' ו'אוהלי קידר'. ב'דקל' היא עובדת באגף 5, בו שוהים יותר מ 100- אסירים.
אמא טובה דיה במסגרת עבודתה, מנהלת וינר שיחות עם האסירים ומעניקה קשר תומך, סיוע והכוונה בדברים מעשיים שעוזרים לו לשרוד.
הדבר בא לידי ביטוי בהכנת תוכנית שיקום מול הרשות לשיקום האסיר לקראת סיום המאסר, בסיוע מול מוסדות
שהאסיר נזקק להם, בטיפול במצוקה נפשית ובקשר תומך רצוף, לפחות פעם בשבוע.
"לפעמים הקשר עם האסיר מזכיר לי תינוק שנתלה על אמו", היא אומרת בחיוך.
הטיפול באסירים מושתת על עקרון 'אמא טובה דיה', שפירושו מתן מודל הורות נכון.
רוב האסירים עברו תהליך התפתחות לא תקין בשלבים מוקדמים של חייהם, מה שמשפיע על חייהם בהווה ובמאסר. "מודל ההורות שקיבלו בבית היה שגוי ואנחנו, העובדים הסוציאליים, צריכים לשמש מודל של אמא טובה דיה".
וינר מסבירה שתפקידה הוא להכיל, לחזק ולתת תשומת לב, תוך הצבת גבולות וחוקים ברורים בצורה עקבית.
כך האסיר לומד לראשונה שיש קשר בין מעשיו לבין התוצאה.
אם הוא חווה בבית אי-סדר, חוסר עקביות, מסרים כפולים וחסכים - בכלא הוא לומד לראשונה את מה שבעצם היה צריך ללמוד בינקותו.
במהלך הטיפול, האסיר מקבל משימות: לכתוב את סיפור חייו, להסביר מהו חוסר אונים עבורו, לתאר את הפגמים שלו, לכתוב על הכעסים ועל הפחדים. תחילת הדרך היא בניית אמון, ועדי וינר מבקשת מהמטופל לכתוב דף יומי ולתאר איך עבר עליו היום, על מה חשב, למי ועל מה הוא אסיר תודה. "אסיר הוא מטבעו חשדן", מסבירה וינר, "והוא בטוח שהיחס כלפיו נובע מאינטרסים וניצול".

בתהליך בניית האמון, עדי וינר כותבת חוזה טיפול בינה לבין האסיר, בו הוא מתחייב למלא את כל המוטל עליו והיא מצִדה מתחייבת לשמור את סודותיו. כך היא עוזרת לו להגיע למטרות שהוגדרו. "אף פעם אי אפשר לקבוע מראש את הקצב. מתקדמים צעד אחר צעד, לפי המצב". וינר מספרת על אסיר בולט, שאחרי שהגיעה אתו לתכנים עמוקים, הוא חשף לראשונה בחייו חוויות קשות שעבר ורגשות, דבר שמעולם לא עשה קודם, ובסופו של דבר זנח את הקודים העברייניים. היום הוא נקי מסמים, ויתר על המעמד ועל השליטה, הערך העצמי שלו עלה והוא מביע תקווה לחיות כאזרח מן השורה. "זהו תהליך קסום", היא מתוודה, "ולמרות 11 השנים שבהן אני עוסקת בנושא, אני עדיין מתרגשת מכל הצלחה".

מנהל אגף, רב כלאי חיים וייצמן, נושא שם מחייב, "אבל זה לא על שם הנשיא לשעבר", הוא מסביר, "אלא על שם סבא שלי שנפטר כשהיה בן 100 ונשא בדיוק אותו שם".
הממלכה של חיים וייצמן היא אגף 13 , בו שוהים 140 אסירים. זהו אגף מיון, אליו מתקבלים אסירים חדשים ואחרי החלטה של ועדת מיון הם מנווטים לאגפים אחרים בכלא. מי שנשפט למאסר קצר - נשאר באגף.
האסירים זוכים כאן לשעת טיול שלוש פעמים ביום (לעומת האגפים האחרים שבהם השהייה יותר חופשית).
"כאן מציבים גבולות ברורים", מסביר וייצמן, "כי כאן מתחיל המאסר וצריך להרגיל את האסירים למשמעת".
אגף 13 הוא גם אגף ענישה, אליו מגיעים אסירים שביצעו עבירות באגפים אחרים. "זה כמו לרדת כיתה".
אחרי פרק זמן בו מפגין האסיר התנהגות טובה, הוא חוזר לאגף רגיל.
היקב המאולתר נסגר...

אגף 13 מאפשר לאסירים למלא את זמנם בתוכן. תחומי הלימודים כוללים יהדות, עברית, אנגלית, חשבון וקורסים להכשרה מקצועית כמו ניהול מחסן ממוחשב. "אנחנו נותנים להם אפשרות להתקדם ומי שמוכיח את עצמו עובר לאגף מתקדם עם חופשות וביקורים פתוחים. הכל בידיים שלהם", מדגיש וייצמן.

ר/כ וייצמן גאה מאוד בפיקוח ההדוק שלו ושל עוזרו מהרי סנדקה על האסירים.
הוא מראה בחיוך דלי גדול ששימש באחד התאים לייצור יין מלחם, פירות וסוכר.
הדלי נראה כמו פח אשפה תמים, כאשר מעל המצרכים ששימשו לייצור יין הונחו פריטי פסולת לצורך הסוואה. מהרי סנדקה איתר את המחבוא וה'יקב' המאולתר נסגר...
התאים באגף מאובזרים בפריטים שבהחלט מקלים על החיים - פלטה חשמלית, קומקום חשמלי, טלוויזיה, מכשיר די.וי.די, וידאו. יש גם חדר כושר, מכונת כביסה, מכונת ייבוש, מקרר ועשרה טלפונים ציבוריים.
 "אני פה בשביל לעזור", אומר חיים וייצמן, "ולכן מותקנת באגף תיבת פניות. כל אסיר יכול לשים בתיבה בקשה
לחופשה, לביקורים או בקשה לעבור לאגף אחר, וכל מי שכותב בקשה מוזמן אלי לפגישה כדי שאוכל לבדוק את הנושא באופן אישי ולטפל בו בהתאם".

מאת: יורם ברנע