בישראל שילובו של האסיר במסגרת תעסוקה והכשרה בין כותלי בית הסוהר הוא נדבך חשוב בתהליך שיקומו.
העסקת אסירים בבתי סוהר בישראל מעוגנת בכמה חוקים ותקנות, ובהם פקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) התשל"ב 1971- , חוק העונשין התשל"ז 1977- , תקנות בתי הסוהר התשל"ח 1978-ופקודות נציבות בתי הסוהר.
על פי פקודות נציבות בתי הסוהר, מערך התעסוקה הוא הגוף הממונה על ריכוז התחום של תעסוקת האסירים, הכשרתם המקצועית ותפעול מערך המפעלים היצרניים.

תעסוקת אסירים בבתי הסוהר משרתת כמה יעדים:

יעד חינוכי-שיקומי: הכשרה מקצועית וניסיון תעסוקתי תורמים להשתלבותו של האסיר בחברה לאחר השחרור ולצמצום שיעורי הרצידיביזם. נוסף על כך, התעסוקה תורמת לשיפור הדימוי העצמי של האסיר.
יעד כלכלי-חברתי: הגדלת הכנסות האסיר מאפשרת לו קיום יום-יומי ואף סיוע למשפחתו, וכן מיצוב חברתי ומעמדי של האסיר כאדם עובד.
יעד ניהולי-ביטחוני: תעסוקת אסירים מקִלה את ניהול בית הסוהר ומגבירה את הביטחון בו.
התעסוקה מונעת בטלה וניצול שלילי של הזמן הפנוי ומפיגה לחצים ומתחים בין האסירים (אברהם, .(2003
במסלול התעסוקה של האסירים שלושה שלבים: הראשון - עבודות שירותים ותחזוקה במסגרת ניהול חיי היום-יום בבית הסוהר, השני - עבודה במפעלי שב"ס, והשלישי - עבודה במפעלי יזם פרטי ובמסגרת שיקום קבוצתי.
שיבוץ האסירים לתעסוקה ולהכשרה נעשה על ידי ועדת הקבלה והשיבוץ בבית הסוהר. הקריטריונים העיקריים לפסילת אסיר מהשתתפות בתכניות תעסוקה והכשרה הם סיכון ביטחוני, אי-כשירות רפואית והשתתפות בתכנית חינוך, טיפול ושיקום.
מערך התעסוקה בשב"ס פועל כגוף עסקי במודל של הוצאה המותנית בהכנסה. ההכנסות מופנות לתגמול של האסירים ולשיפור ולפיתוח של מערך התעסוקה. התגמול הכספי של האסירים מנותק ממערכת השכר האזרחית והוא נקבע על בסיס תפוקות ועל פי ההיקף הכלכלי של העסקה.
מערך התעסוקה כולל מטה שאחראי לתהליכי השיווק, התכנון, המכירה, ההובלה וההתקנה, וכן קציני תעסוקה והכשרה מקצועית ומנהלי מפעלים הפרוסים ביחידות בשטח.
בשנת 2010 כלל מערך התעסוקה בשב"ס 30 מפעלי ייצור שמפעיל שב"ס בתחומי עץ, טקסטיל, דפוס ועוד; 22 מפעלי יזמות פרטית בתחומי נייר, דפוס, פלסטיקה, הנעלה, חיווט אלקטרוניקה ועוד;
22 חברות המעסיקות אסירים במפעלים שמחוץ לכותלי בית הסוהר במסגרת הנקראת "שיקום
קבוצתי".
הפעילות היצרנית מאושרת בתו תקינה בין-לאומי לאיכות ISO-9001 . התפוקה העיקרית במערך התעסוקה משווקת למוסדות ממשלתיים (צה"ל, משטרה, שב"כ, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות).
סך ההכנסות של מערך התעסוקה בשנת 2010 היה כ 40- מיליון ש"ח. חשוב לציין כי המערכת לתגמול האסירים מנותקת משכר המינימום הקיים במשק. התגמול נקבע על פי התחום שהאסיר מועסק בו ועל פי פרמטרים כגון תפוקה, התמדה וותק. השכר נע בין 5 ש"ח ליום לעובד בשירותים ובניקיון ל 30- ש"ח ליום לעובד מקצועי במפעלי שב"ס. במפעלי יזמות פרטית השכר גבוה יותר, והוא מחושב על פי מספר שעות העבודה. כ 40- קורסים של הכשרה מקצועית ניתנים בשנה לכ 700-אסירים במגוון תחומים, כגון ניהול עסק קטן, ניהול מחסן ממוחשב, ריצוף וקרמיקה.



קורסי ההכשרה נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות:

( 1) קורסים בעלי סיווג מקצועי המוכרים על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה;
( 2) קורסים בעלי תעודת השתלמות, המופעלים על ידי מכללות ובתי ספר ערב;
( 3) הכשרה פנים-מפעלית (O.J.T) - הכשרה מעשית במהלך ההעסקה (קפלנסקי, 2007 ).

* בשנת 2010 השתתפו בתכניות של תעסוקה והכשרה כ-2,200- אסירים - כ-85% מפוטנציאל האסירים שהם בני העסקה.

מאת: ד"ר גנ"מ דרור ולק- ראש יחידת מחקר שב"ס ועידו דוידסקו.
יחידת המחקר, שירות בתי הסוהר, פרסום מס' LR-01-2011 , מאי 2011