אגפי השיקום בבתי הסוהר השונים הוקמו מתוך הרציונאל לחשוף את האסירות באופן הדרגתי לעולם הנורמטיבי, על מנת שתוכלנה להשתלב מחדש בחברה. בתהליך השיקום מקבלות האסירות ליווי, תמיכה וטיפול על ידי גורמי הטיפול השונים בבית הסוהר.

אגף השיקום בנווה תרצה מהווה  את החלק האחרון במדרג, אליו מגיעות אסירות אשר החלו עוד קודם לכן לעבור תהליך של שינוי ושיקום. האגף קיים בנווה תרצה מזה מספר שנים, והוא ממוקם מחוץ לחומותיו הפנימיות של בית הסוהר במטרה ליצור בקרב האסירות תחושה שאנשי הסגל מאמינים וסומכים עליהן. באגף ניתן לאכלס בשלושת חדריו עד 12 אסירות. כמו כן באגף קיים מטבחון בו יכולות האסירות לדאוג לעצמן לארוחות במהלך ימות השבוע בנוסף לאוכל המסופק להן ע"י ב/ס.

ייחודיותה של אוכלוסיית הנשים בנווה-תרצה הופכת את תהליך השיקום למיוחד במינו

מדובר בתהליך שיקומי ממושך והדרגתי, שבמהלכו  עוברות האסירות מספר שלבים:
• שיקום קבוצתי – יציאה לעבודה עם עוד אסירה אחת לפחות בליווי המעסיק.
• שיקום פרטני – במהלכו צריכה האסירה לאתר בכוחות עצמה מקום תעסוקה התואם לקריטריונים שב"ס. שם עובדת האסירה לבדה. כמו כן יכולה האסירה בשלב זה לצאת ללימודים מקצועיים על מנת לרכוש לעצה מקצוע בטרם תשחרר.
• הוסטל – מאחר שאגף השיקום בנווה תרצה הנו אגף קטן, לא קיים מבנה ספציפי המהווה הוסטל, על כן, כאשר אסירה המגיעה לשלב זה היא מקבלת פריבילגיות נוספות אשר מבדילות אותה מהשלבים הקודמים. 

התהליך השיקומי בנווה תרצה מאפשר לאסירות:

• לפתח עצמאות.
•  להשיב את תחושת השליטה על חייהן, לרבות תחושת השליטה הכלכלית והחברתית.
• לערוך רה-ארגון הדרגתי של התא המשפחתי. התפקוד ההורי ומעמדן כנשים וכאימהות מתאפשר דרך יציאתן לחופשות ארוכות בנות 72 שעות בכל חודש. במהלך החופשות הן מחזקות את הקשר עם המשפחה הגרעינית והמורחבת, דרך היכולת לעזור כלכלית למשפחות ולו במעט, וכן באמצעות הליווי והטיפול של הצוות העובד באגף, המתמקד בנושאים אלו.
• לרכוש ולפתח כלים שיאפשרו להן להתמודד עם הקיום היומיומי המורכב מחוץ לחומות, כמו גם עם החברה והסטיגמה הכפולה "הרובצת" עליהן-  גם על עצם עבירתן וגם על כך ש"בגדו" בתפקידן המסורתי כאמהות וכנשים.